פוריה ומנגנון השתן
פוריה קוקוס משמשת ברפואה הסינית המסורתית כמסדירה נוזלים ומשתנת, מחקרים מודרניים מראים שהיא משפיעה על מסלולי איתות בכליה. הבנה של המכניזם הביוכימי חשובה כי היא הופכת את הטענה המסורתית להרבה יותר מתיאוריה אלא לפוטנציאל טיפולי שמוסבר מולקולרית: האם הפטרייה משנה את כמות המים שהכליה שומרת או מפזרת, האם היא מונעת אובדן תאים בכליה, והאם היא מפחיתה פיברוזיס שמשבש איזון מים-מלחים?
פוריה קוקוס והכליה:
האפקט המשתן של פוריה נבדק במספר מחקרים. מחקר שנעשה על חולדות שנתנה להן תמיסת נתרן ולאחר מכן מיצוי אתנולי ומימי של פוריה, בדק ומצא שלחולדות שקיבלו מיצוי כהלי של פוריה הייתה עלייה בנפח השתן והפרשת נתרן.
מחקר נוסף בחן מיצויים של פוריה על ידי חומרים שונים וראו שכל המיצויים העלו הפרשת שתן, עם אפקט של "הפרשה חכמה". כלומר הופרש הרבה נתרן אך לא אשלגן. גם מיצוי תפטיר של פוריה נחקר, ונמצא כמשתן ותומך בהפרשת נתרן.
הפרשת נוזלים ונתרן בשתן היא חלק ממנגנון בקרה של הגוף, בין השאר על לחץ הדם ולכן היא חשובה ומשמעותית. המחקרים האלו רק הראו את הטענה מהרפואה הסינית המסורתית שפוריה קוקוס משתנת. אך להבנת המנגנון כדאי להכיר את קבוצת החלבונים AQP.
פוריה ו AQP2:
בתאי הכלייה המשפיעים על קליטת מים חזרה לגוף, ניתן למצוא חלבונים בשם אקוופורינים (AQP) ישנם 4 סוגי אקוופורינים אבל המרכזי מתוכם הוא AQP2. החלבונים הללו נמצאים בממברנת התאים (קרום התא) ומשמשים כתעלות למים ומאפשרות מעבר מהיר וסלקטיבי של מים. AQP2 נחשב מרכזי בתהליך ספיגת המים חזרה, שינוי בכמות או במיקום של AQP2 ישנה במובהק כמה מים כליה תחזיר לגוף ולכן יש לכליה השלכות על לחץ דם, נפחים, ובצקות.
במחקר על תאי הצינורית המאספת (איזור בכליה שבו מתבצע עיקר הויסות הסופי של ריכוזי חומרים מופרשים, מהווה איזור מטרה לרוב ההורמונים הפועלים על וויסות שתן) ראו שמיצוי פוריה הפחיתה עלייה ב AQP2 (כלומר, הפחיתה ספיגה חזרה של מים דבר שמוביל להפרשת שתן) ומנעה מוות תאי במצבים שבהם הנוזל סביב התאים מרוכז מאוד במלחים. בנוסף, נמצא כי מיצוי פוריה מעכב את האנזים SGK-1. אנזים זה, מגביר את פעילות AQP2 ויתכן זה המנגנון עליו פוריה עובדת.
מנגנון נוסף הוצע במחקר על עכברים עם אי ספיקת לב: ואזופרסין (AVP- Arginine Vasopressin) הוא הורמון המופרש מבלוטת יותרת המח כאשר הגוף מזהה ירידה בנפח הדם או עלייה בריכוז המלחים. לאחר שהופרש, ואזופרסין נקשר לקולטן V2 בתאי הצינורית המאספת בכלייה וכתוצאה מקישור זה מתרכשת שרשרת תגובות בתוך התא שבסופן החלבון AQP2 עובר לממברנת התאים. כך נוצרות תעלות מים שמכניסות מים ומעבירות אותם לדם. תהליך זה נקרא
ציר AVP-V2R והוא מנגנון לשמירת מים בכלייה. כשציר זה מעוכב נקבל אפקט משתן. במחקר מצאו שמיצוי פוריה דיכא את הציר הזה, נמצא פחות ואזופרסין בדם, ראו פחות ביטוי של הקולטן V2 בכלייה ופחות AQP2.
סיכום: מעניין לראות כיצד מידע מסורתי מוכח במדע, במאמר זה הוצגה פטריית פוריה הידועה במוסרת סינית כמפרישה לחות ומשתנת מזה מאות שנים, ובעשורים האחרונים המדע הצליח להציג את המנגנונים בהם היא פועלת. החלבון העיקרי שמשפיע על נפח השתן הוא תעלה בדופן התא של תאים בכלייה, שמאפשר הכנסת מים (צמצום השתן והעלאת נפח הדם), באופן מהיר. שמו של החלבון AQP2 וכשהוא פעיל, נפח השתן יצטמצם ונפח הדם יעלה. מיצויים שונים של פוריה הראו דיכוי של החלבון זה בשני מנגנונים מוצעים. האחד, עיכוב אנזים הבקרה התוך תאי SGK-1 מוביל לעיכוב AQP2. המנגנון השני הוא עיכוב של ציר AVP-V2R שהוא ציר הורמונלי שמתחיל בבלוטת יותרת המח ומטרתו לשמור על נפח דם תקין.
קריאה נוספת על פוריה קוקוס כאן.