אורנייה ( Suillus)

ישנם מספר מחקרים על תכונות רפואיות של אורניות, במאמר מ 2024 בחנו את השפעת 8 פנולים שונים מאורנייה מצוייה ( Suillus Granulatus) ובדקו  את יעילותם כנגד גידולים סרטניים בכבד. התוצאות הראו יעילות משמעותית של 5 מתוכם.

 

ישנם מינים שונים של אורניות, ומי שלא מכיר ומלקט ביער לא בהכרח יבדיל בין המינים, אחד המינים נקרא בליני -Suillus bellinii . הפטרייה פחות נפוצה בארץ וגם היא נחקרה, במאמר שפורסם באפריל 2024 בדקו את הבליני כנוגדת חמצון, אנטי-מיקרוביאלית ומעכבת אצטילכולין-אסטראז*. במהלך הניסוי מיצו 30 גר' פטרייה יבשה (6 שעות ב 50 מעלות) באתנול ומיצוי נוסף במתנול**. בכדי לבדוק את יעילות המיצויים בעיכוב האצטילכולין אסטראז, ערכו השוואה בין שני המיצויים לבין גלנטאמין (תרופה שמעכבת את האנזים). התוצאות מופיעות בגרף:

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

 

בגרף ניתן לראות שבדקו עיכוב של שני אנזימים: אצטילכולין אסטראז ( AChE) ובוטירכולין אסטראז (BChE). הערך IC50 אומר כמה חומר צריך בכדי לעכב 50% מהאנזים. ככל שהערך הזה גבוה יותר, צריך יותר חומר בכדי לעכב את האנזים, כלומר החומר פחות פעיל. לפי תוצאות הניסוי, למיצויים של בליני יש יכולת לעכב את הכולין-אסטראזות, המיצוי במתנול יותר פעיל מאשר המיצוי באתנול אבל שניהם פחות יעילים מהתרופה גלנטאמין. 

 

את הפעילות האנטי-מיקרוביאלית בדקו עבור מספר חיידקים ועובשים סטנדרטים והתוצאות מופיעות בטבלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​
 

 

 

הטבלה מציגה את ריכוז המיצוי שנדרש בכדי לקבל השפעה אנטי-בקטריאלית וניתן להתרשם שיש הבדל בין סוגי המיצוי לבין ההשפעה על המיקרואורגניזמים השונים. מסקנת הניסוי היא שהמיצויים יעילים כחומרים אנטי-מיקרוביאלים ויכולים לשמש בעתיד כתרופה.

בחלק השלישי של הניסוי בדקו את המיצויים כנוגדי חמצון. הנזקים הבריאותיים של תהליכי החמצון בגוף כבר ידועים ונחקרו רבות ולכן לא ארחיב על כך הפעם. כן שווה להכיר 3 מונחים שמופיעים בתוצאות:

TAS- מעיד על כמות נוגדי חמצון כללית במוצרים מן הטבע, ככל שהוא גבוה יותר זה מעיד שלמוצר הטבעי יש פוטנציאל גבוה להיות נוגד חמצון.
TOS- כמות מוחלטת של חומרים מחמצנים במוצר.
OSI- מדד לעקה החמצונית, בחומר טבעי יש חומרים נוגדי חמצון וחומרים מחמצנים, ככל שהוא יותר מחמצן כך הוא מגדיל את העקה החמצונית (כלומר, כשהערך הזה נמוך זה טוב, זה אומר שנוגדי החמצון במוצר עולים בפעילותם על המחמצנים).

את תוצאות המחקר וההבדלים בין המיצויים השונים ניתן לראות בגרף הבא:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

ניתן לראות, באופן כללי שהמיצוי במתנול הכיל יותר נוגדי חמצון. במחקר עצמו השוו את התוצאות למחקרים אחרים עם פטריות אחרות וניתן לקרוא על כך במאמר (מפורטים בע"מ 19). מאחר והכתבה הפעם היא על אורניות נפרט כי בהשוואה לאורנייה המצויה, מיצוי באתנול של אורניית בליני הכילה פחות נוגדי חמצון, לעומת זאת מיצוי במתנול הכיל יותר נוגדי חמצון מאשר מיצוי אורנייה מצויה. 

ביקורת על המאמר: מסקנת המאמר לגבי שלושת הפרמטרים שנבדקו היא שהפטרייה הראתה יכולת לשמש כתרופה. כמובן שכל עוד לא בודקים במחקרים קליניים, אי אפשר לדעת איך זה מגיב בגוף האדם אבל ככיוון כללי זה בהחלט יהיה מעניין לבדוק. היכולות של הבליני כנוגדת חמצון לא מרשימות במיוחד כי היא 'איפשהו באמצע' בין פטריות שלא ידועות כנוגדי חמצון טובות ולא משוות לפטריות יותר ידועות כנוגדי חמצון. סקירה ספרותית גם היא מ 2024  משווה בין פטריות בר ליכולות נוגדי החמצון שלהן באופן הרבה יותר מפורט וכדאי לעיין.
בנוסף, למחקרי המשך, צריך לבודד חומרים פעילים ספציפיים מתוך המיצויים ולראות למי מהם ההשפעה הגדולה ביותר. כמו כן לא נקבעו המנגנונים הביולוגיים, מידע שנאסף במחקרים על פטריות שונות. 
המחקר הזה כללי וראשוני מאוד. הדבר החיובי שעשו הוא להשוות שני מיצויים שונים וכאן שוב נשים דגש, שיטת המיצוי יכולה להיות קריטית לפעילות הביולוגית. החידוש של המחקר הזה הוא שלפניו לא בדקו את ההשפעות של מיצוי בליני על עיכוב אצטילכולין אסטראז, פעילות אנטי-מיקרוביאלית והפעילות  שלה כנוגדת חמצון. המידע שמופיע כאן נחשב חידוש מחקר.

 

בסקירה נוספת מאוגוסט 2024  בדקו יכולות אנטי-סרטניות של כמה פטריות ידועות למלקטים באירופה (רובן גדלות גם בארץ) ובסעיף 2.1.4 מציגים את האורנייה המצויה. הפרק מכיל פרט מידע מעניין שאולי קשור למחקר הקודם שראינו: מיצוי מימי של אורנייה הכיל יותר בטא-גלוקנים ממיצוי באתנול. בטא-גלוקנים יכולים להיות המקור לפעילות הנוגדת חמצון, אנטי-מיקרוביאלית ומעכבת אצטילכולין שראינו עבור אורניית בליני. בסקירה מוצגת היכולת של האורנייה המצויה לעזור במצב של סרטן הכבד (ראינו במאמר הראשון), ומציגים חומר פעיל בשם suillin שהוכח כאנטי סרטני ועוד 6 חומרים חדשים שהופקו מאורנייה מצויה שגם להם יש יכולות אנטי-סרטניות. מין נוסף של אורנייה Suillus luteus הוכח כאנטי-מיקרוביאלי, נוגד חמצון, ואנטי-סרטני כאשר מציגים בסקירה את החומר Suillumide שנמצא בפטרייה כחומר פעיל נגד מלנומה וסרטן השד. זו אחת הסקירות המעניינות  מאחר היא לא מדברת על פטריות המרפא הידועות אלא על הפטריות המלוקטות המוכרות.
 

במאמר נוסף שפורסם ביולי 2023 מוצג מין נוסף של אורנייה Suillus Grevillei המכיל שני חומרים חדשים Bolegrevilol B ו Bolegrevilol C, שהם חומרים נוגדי חמצון מעולים.

 

לסיכום:
משפחת האורניות נחקרה בשנים האחרונות והראתה יכולות אנטי-סרטניות (כבד, שד, מלנומה), נוגדות חמצון ואנטי-מיקרוביואליות. שיטת המיצוי חשובה בשביל לקבל את החומרים הפעילים הרלוונטיים. ישנם הבדלים מסוימים בין מיני הפטריות מאותו סוג בחומרים הפעילים שבתוכן.

 

לקראת החורף והליקוט: אזכיר להתנהג בכבוד לטבע, כשהולכים ללקט- להשאיר בטבע את אשר לטבע (למשל פטריות זקנות ומתולעות), לא לרמוס, לא ללקט פטריות שלא מכירים.

והנה כמה מתכונים עם אורניות לסיום:

​

ריבת אורניות

1. מנקים את האורניות וחותכים לקוביות קטנות

2. על קילו פטריות נקיות מוסיפים 500 גר' סוכר (מי שאוהב יותר סוכר – אפשר)

3. מוסיפים  1-2 תפוח עץ סמית מגורד או חתוך לקוביות קטנות מאוד ומיץ מחצי לימון.

4. מבשלים על אש נמוכה, הפטריות יגירו נוזלים, נותנים לנוזלים להתאדות עד שמגיעים למרקם המתאים.

​

אורניות מוחמצות

1. מנקים אורניות בעדיפות לצעירות וקטנות

2. מרתיחים על אש נמוכה בסיר מים עם מלח (40גר' לליטר), פלפל שחור (עדיף שלם) ועלי דפנה. לאחר הרתחה קצרה מוסיפים את הפטריות הנקיות להרתחה נוספת של 5 דקות (מוודאים שהפטריות לא מתרככות).

3. מחכים שיצטנן, מעבירים את הפטריות לצנצנת מחוטאת ועליה שופכים מהנוזל. מוסיפים מעט מיץ לימון ומוודאים שהפטריות מכוסות לגמרי בנוזלים.

4. שמים שכבה של עלי דפנה ואוטמים את הצנצנת, הפטריות יהיו מוכנות למאכל לאחר כ 10 ימים.

 

מתכון בסיסי לרוטב

1. מנקים טוב אורניות וחותכים לקוביות.

2. מטגנים בצל על אש בינונית (אפשר עם שמן זית או עם חמאה) עד שהוא הופך לשקוף.

3. מוסיפים את הפטריות ונותנים להן להגיר נוזלים.

4. לאחר שהמחבת הגירה את נוזלי הפטרייה, מתחילים לצמצם את הנוזל ומוסיפים: או – שמנת לבישול/ שמנת צמחית. או יין לבן (בחירה לפי הטעם)

5. מטבלים במלח, פלפל גרוס וטימין טרי. מצמצמים את הרוטב על לסמיכות הרצויה.

- טיפ קטן, כל פטרייה הולכת מושלם עם טימין!!!

​

​_______________________________________________________________________________________________

* אצטילכולין-אסטראז הוא אנזים שמפרק אצטילכולין, נוירוטרנסמיטור שנמצא במרווח הבין-סינפטי במערכת העצבים. נוכחות האצטילכולין גורמת להפעלה של מערכת העצבים ובכך הפעלה של מערכות קשורות למשל מערכת השריר והשלד, מערכת העיכול וכו'. האצטילכולין בכמויות גדולות יכול להיות רעיל (למשל בגז עצבים מעכבים את פעילות האצטילכולין-אסטראז). חומרים מעכבי האצטילכולין אסטראז משמשים לטיפול במחלות שונות, למשל אלצהיימר, גלאוקומה, מיאסטניה גרביס ועוד ויכולים לשפר ביצועים של מערכת העצבים.

 

** שיטת המיצוי מאוד חשובה כדי להבין אילו והאם חומרים פעילים עברו מהפטרייה לנוזל המיצוי. מסיסות החומרים הפעילים בנוזלים השונים תשפיע על הבחירה באיזה נוזל הכי טוב למצות את הפטרייה. דוגמאות מהמטבח: המולקולה המתוקה בצמח סטיביה מסיסה במים ולכן חליטה של סטיביה תהיה מתוקה לעומת השרייה של סטיביה בשמן שלא תמתיק את השמן. כורכומין (החומר הצהוב בכורכום) מסיס בשמן ולכן כשנשים מעט כורכום בשמן השמן יצבע ואם נכניס כורכום למים הכורכומין לא יתמוסס והמים לא יצבעו באופן אחיד.