נתחיל בלהכיר את משפחות החומרים הפעילים:

פטריות מרפא מכילות קבוצות שונות של חומרים פעילים שלכל אחת תכונות מסיסות שונות ופעילות ביולוגית משתנה:

פוליסכרידים ובתוכם בטא גלוקנים: נחשבים הקבוצה הגדולה ביותר של חומרים פעילים ויש להם ייחודיות מסוימת בפטריות מרפא. משפיעים בעיקר על מערכת החיסון ועל המיקרוביום אך חלקם נחקרו רבות לתמיכה בפתולוגיות שונות. פוליסכרידים הם מולקולות סוכריות גדולות יחסית ומסיסים בדרך כלל במים ובשביל למצות אותם מהפטריות דרוש חימום בטמפ' גבוהה (90-100 מעלות) לאורך זמן (שעה ומעלה).

טריטרפנואידים וחומרים ליפופיליים ("אוהבי שמן" – לא מתמוססים טוב במים): בדרך כלל מדובר במולקולות קטנות בעלות השפעה מסוותת דלקת ומשפיעות על הגוף מהר יותר מאשר פוליסכרידים. וגם כאן ישנם מחקרים רבים על טריטרפנואידים ספציפיים במחלות שונות. המולקולות האלה יתמוססו טוב באלכוהול ( סביב 60-70% אלכוהול).

נוקלאוזידים ומולקולות קטנות:
לעיתים מסיסים במים וניתנים להפקה גם בחליטה פשוטה, לעיתים מסיסים באתנול.

תרכובות פנוליות ונוגדי חמצון שונים: מופקים בשיטות שונות ומושפעים מאוד מתנאי הגידול והעיבוד.

 

מכאן אפשר להבין שהדרך בה ממצים את הפטרייה קובעת אילו חומרים יגיעו לגוף שלנו .

גופיפי פרי, האם בכל מחיר?

למרות שמשפחות החומרים הפעילים שהוזכרו נפוצות בכל הפטריות, ברור לנו שבין פטרייה לפטרייה יש הבדלים בסוגים: אילו פוליסכרידים בדיוק יהיו ואילו טריטפנואידים או חומרים נוספים. זה משתנה בין סוגי הפטריות, בין תנאי הגידול של הפטריה וגם בין חלקי הפטרייה השונים.

גופיפי הפרי הם החלק המוכר למאכל של הפטרייה, הם עשירים בפוליסכרידים ומכילים גם טריטרפנואידים וחומרים נוספים ונחשבים לחלק ה'קלאסי' למיצוי, אכילה כפטרייה טרייה  או כאבקה לאחר שיובשו.

תפטיר (מיסליום) הוא רשת של תאים שתפקידם בין היתר הוא לפרק חומרי הזנה לטובת הפטרייה. תפטיר לעיתים יכיל חומרים ייחודיים לו שאין בגופי הפרי ובחלק מהמקרים הפעילויות הנחקרות או החומרים הפעילים שאנחנו מכירים נמצאים דווקא בתפטיר ולא בגוף הפרי. התפטיר מאוד מושפע ממצע הגידול.

נבגים (רלוונטי בעיקר בריישי): תאי רבייה של הפטרייה שנמצאים בגופיפי הפרי, מכילים תרכובות ייחודיות, עשירים בטריטרפנואידים, מהווים אופציה להעשרת מוצר בחומרים פעילים שנספגים בקלות ופועלים יחסית במהירות.

בחירה עמוקה במוצר תיקח בחשבון לא רק את סוג הפטרייה אלא גם מאיזה חלק היא מופקת. ישנם מותגים שמשלבים חלקי פטרייה שונים ובכך מרחיבים את פרופיל החומרים הפעילים במוצר.

 

פטרייה שלמה או מיצוי?

ישנן שתי גישות עיקריות:
מוצרים המבוססים על פטרייה שלמה למשל פטריות מיובשות (שלמות או באבקה) ופטריות טריות, אותן ניתן לצרוך כחליטה (קפה פטריות), ובמאכלים שונים. יתרונות הגישה הזו הם שמדובר בחומר השלם הטבעי ללא תהליכים נוספים, הגוף צורך את כל החומרים הקיימים בפטרייה ולא רק אלו שימוצו ממנה כאשר משתמשים במיצוי, נח לשימוש כחלק משגרה יום-יומית.
החסרונות של הגישה הזו הם ספיגה חלקית של חומרים פעילים, מינון לא מדויק ושונות רבה בין פטריות, זמינות ביולוגית של חומרים פעילים משתנה. יש לשים לב שבמוצרים מסוימים, כחלק מרכיבי מוצר יהיה גם מצע הגידול. כלומר לוקחים את כל הפטרייה כולל מצע הגידול שלה- דגן כלשהו לדוגמא וטוחנים הכל יחד לאבקה. כמובן שמוצר כזה יכיל ריכוזים נמוכים יותר של חומרים פעילים.

מוצרים המבוססים על מיצוי פטרייה למשל טינקטורות ומיצוי יבש (שיכול להגיע כקפסולות או כאבקה בתפזורת). היתרונות יהיו ריכוז גבוה של חומרים פעילים, מינון מדויק ועקבי, זמינות ביולוגית טובה יותר. איכות המיצוי תהיה מושפעת מאיך המיצוי נעשה, וכמובן שמיצויים לא יכילו את כל החומרים שיש בפטרייה השלמה.  לרוב מוצרים מבוססים על מיצוי יהיו יקרים יותר.

אם נבחר במיצוי, מה כדאי לדעת?

ישנם שני חומרים בהם בדרך כלל ממצים את הפטריות כתוספי תזונה, מים ואתנול.  מיצוי של הפטריות במים ישלב תהליך של בישול הפטריות לאורך זמן במרתח (בעברית פשוטה- מכינים מרק), הבישול הזה יעזור בהפרדה של הפוליסכרידים מהפטרייה ומעבר שלהם למי הבישול. בנוסף לפוליסכרידים ישנם חומרים פעילים שיכולים לעבור מהפטרייה למים גם בחליטה פשוטה. למכור מוצר מדף שמכיל מיצוי מימי בלבד דורש שימור ובכדי להימנע מזה, הרבה פעמים מייבשים את המים לקבלת אבקה יבשה שנשמרת טוב יותר.
מיצוי באתנול (נניח 70%) יכול להתקיים בטמפ' נמוכות יותר אך ייקח מספר שבועות בהם טריטרפנואידים וחומרים ליפופיליים נוספים יצאו  מתאי הפטרייה לנוזל. החיסרון במיצוי באלכוהול (טינקטורה) הוא ש 70% אלו אחוזים גבוהים לבליעה, גם אם לא מדובר באוכלוסיות שנמנעות מאלכוהול (רקע דתי, מחלות, ילדים וכו'). גם כאן, ניתן לייבש את המיצוי ולקבל אבקה של החומרים הפעילים.

מיצוי כפול: זהו תהליך בו הפטריות יעברו בהתחלה מיצוי במים חמים ולאחר מכן מיצוי באלכוהול, היתרון: מקבלים גם חומרים מסיסים במים וגם חומרים שמתמוססים באלכוהול.

הדרך הנכונה להפיק מיצוי כפול היא פשוט לערבב שתי אבקות האחת מהמיצוי המימי והשנייה מהמיצוי הכוהלי.

על מדף המוצרים נוכל למצוא מוצרים שהם טינקטורה ומוצרים שהם אבקה יבשה. כשניתקל במונח "פול-ספקטרום" (ספקטרום מלא) הכוונה למוצר שיכיל מיצוי גם במים וגם באלכוהול. במוצרים מסוימים הכוונה בפול-ספקטרום תהיה שהמוצר מכיל גופיפי פרי ותפטיר ולא שהמיצוי הוא גם מימי וגם באלכוהול, את זה יהיה אפשר למצוא ברשימת הרכיבים.
חשוב לזכור שאבקה יכולה להכיל חומרים שמסיסים במים וחומרים שמסיסים באלכוהול אך עם טינקטורה המצב יותר בעייתי:

אם ניקח לדוגמא טריטרפנואיד שצריך 70% אלכוהול בשביל להתמוסס טוב ופוליסכריד שצריך 100% מים בשביל להתמוסס טוב, אנחנו מבינים שטינקטורה יחידה לא יכולה לספק את התנאים האידיאלים עבור שני החומרים האלה ונקבל משקע. כל עוד אחוז האלכוהול לא יהיה 70%, טריטרפנואידים ישקעו (ברמה מסויימת) כל עוד המוצר לא יכיל 100% מים פוליסכרידים ישקעו ברמה מסוימת. רמת השקיעה תהיה, מן הסתם, תלויה בפער בין המוצר הקיים לתנאים האידיאלים למסיסות החומר. בטינקטורה כזו שהיא "פול ספקטרום" נצפה לראות משקעים שהם אותם חומרים שהנוזל כבר לא ממוסס אותם טוב ולכן הם שוקעים.
הפיתרון: ערבוב. במוצרי מדף שכאלה, נמצא הנחייה לערבב לפני שימוש, וזו ההנחיה הנכונה. אולם גם היא לא מהווה פיתרון מושלם משתי סיבות עיקריות. האחת- מוצר שיש בו משקעים הוא מוצר לא אחיד, ולא בטוח שערבוב יוביל לאחידות. כלומר יתכן שבין פעם לפעם כמות החומרים הפעילים שנכניס לגוף, תשנה.
הסיבה השניה, הרבה פעמים המולקולות ששקעו מתחברות אחת לשנייה ויוצרות קומפלקסים (אגרגטים) שיהיה להם קשה להפרד ולהתמוסס חזרה, והדבר ישפיע על הזמינות הביולוגית של אותן מולקולות.
עד כמה זה משמעותי? ברוב הפעמים הפערים האלה בצריכה או בספיגה לא ישנו, אך כשמדובר במוצר טיפולי ההעדפה שלנו תהיה תמיד לתת אותו מינון באותה זמינות ביולוגית, זה מאפשר טיפול מבוקר ומותאם יותר. כאשר המוצר נלקח לתמיכה כללית כחלק מאורח חיים בריא, הפער הזה לא רלוונטי.

אבל, טינקטורות לא נספגות טוב יותר בגוף?

זו מחשבה מקובלת מאוד בעולם צמחי המרפא ועם סיבה טובה. בטינקטורות החומרים הפעילים מומסים ומפוזרים בנוזל. עצם העובדה שהחומר מומס משפרת את הספיגה שלו. בנוסף ב'חומר היבש' של צמחים נפגוש בלא מעט מולקולות שיפריעו לספיגה של חומרים אחרים ולכן ישנם צמחים (אם לדייק, זה לא תלוי רק בצמח אלא גם באיזו פעילות שלו נרצה) שלהם ישנה עדיפות לטינקטורה, דוגמא נוספת מעולם הצמחים היא חומרים פעילים נדיפים, במיצוי יבש הם יתנדפו כחלק מתהליך הייבוש ובטינקטורה לא. אבל, פטריות זה לא צמחים, החומרים הפעילים הרצויים שונים ואם מקפידים על הוראות נטילה של האבקה לא צפויה בעיה בספיגה של החומרים הפעילים. כלומר, היתרון הזה שרואים בטינקטורות פחות רלוונטי לטיפול בפטריות מרפא.

בשורה התחתונה, איך היית בוחר מוצר?

חשוב להבחין בין המוצרים השונים ולהבין איך כל אחד מהם יכול לתרום לנו, 'קפה פטריות' למשל, יעזור במיצוי חומרים פעילים קטנים מסיסים במים מהפטרייה לחליטה ויהפוך אותם לזמינים. הדוגמה הכי ברורה לזה היא החומר קורדיספין שנמצא בפטרייה קורדיספס. שתייה של האבקה עצמה תהיה שקולה לצריכה של פטריה שלמה ולא של מיצוי (על היתרונות והחסרונות של זה). כלומר חליטה כולל שתייה האבקה תהיה דומה ללקיחה של הפטרייה היבשה עם בונוס של זמינות ביולוגית טובה יותר עבור חלק מהחומרים.

אבקת פטרייה בקפסולות או בתפזורת, כאמור היתרון העיקרי הוא טווח חומרים רחב, החיסרון הוא שהזמינות הביולוגית של החומרים נמוכה יותר. יש לשים לב לתוספות של דגנים וכדומה לקפסולות, בקנייה של פטריות שלמות טריות או יבשות אין את החשש הזה.

טינקטורה: תלוי בשיטת המיצוי ואחוזי האלכוהול, הזמינות הביולוגית של החומרים הפעילים גבוהה יותר מאשר באופציות הקודמות, טווח החומרים מצומצם יותר, ויש את שאלת המשקעים. בחלק מהמקומות המוצר עובר בדיקות ועומד בסטנדרט מסוים ובחלק מהמקומות לא.

מיצוי יבש: לרוב בעל סטנדרט קבוע. כשהוא 'פול ספקטרום' יכיל קשת חומרים טובה, ישמש בדרך כלל כמוצר טיפולי

* ישנן חברות שמשלבות מיצוי יבש בקפסולות יחד עם פטרייה מיובשת וכך מרוויחים את כל החומרים שיש בפטרייה כאשר הזמינות הביולוגית של חומרים ידועים גבוהה.

מה עוד צריך לדעת?

סוגי הפטריות,  חלקי הפטרייה תנאי הגידול ושיטות הייצור ישפיעו על טיב המוצר הסופי. חלק מהחברות יהיו שקופות לגבי המידע הזה וחלק פחות. כשנבחר מוצר נתייחס לציפיות שלנו ממנו, האם הוא תוסף כחלק מאורח חיים בריא? האם הוא נועד למטרה טיפולית? כך נוכל לדייק את הבחירה. חשוב לציין שכל השיטות והמוצרים שנזכרו יתרמו לבריאות ולכן יש מקום להתנסות, לחוות ולהחליט מתוך היכרות. כאשר מדובר במצב רפואי מומלץ להשתמש במוצרים איכותיים שעברו בקרה, ובליווי מטפל שמכיר ולמד את הניואנסים שנזכרו.